<h1>תשובות בעלי התוספות סימן נ"ז — תשובת מהר"ם מרוטנבורג</h1>
<h2>דף פו.</h2>
על אודות הגבאי שתבע את האלמנה מעות של צדקה הלויתי לבעליך והנם בידיך. והיא טוענת לא ידעתי מי נתן לבעלי מעות הללו, אך מה שמצאתי בידו גביתי בכתובתי. נראה אם אין לגבאי שטר אין יכול לגבות מממון זה, כי יכולה האלמנה לטעון להד"ם שהיה בעלי חייב כלום, ואם היה חייב שמא פרע, וכל נכסים שהניח אגבה בכתובתי. אבל אם שטר מקוים יוצא מתחת ידי הגבאי, הוא קודם לאלמנה. ואפילו אם קדמה האלמנה ותפסה מטלטלין מוציאין מידה ונותנין לבעל חוב. וכן פסקנו בשכבר בורנקוורט באלמנה שתפסה מטלטלין ובאו בעלי חובין של המת, ופסקנו דמוציאין מידה ונותנין לבעלי חובין של בעלה. וראייה מפ' הכותב גבי הא דאמרינן האי מאן דאיכא עליה כתובת אשה ובעל חוב, ואית ליה ארעא ואית ליה זוזי כו', ואי ליכא אלא ארעא ולא חזיא אלא לחד, לבעל חוב יהבינן ליה, לאתתא לא יהבינן לה. ופי' האלפס דהאי דינא שייך במטלטלין בזמן הזה, דלא שייך בהו דינא דקדימה, או אפילו במקרקעי שייך, וכגון שקנה אחר זמן שניהם, של שטר ושל בעל חוב, ושל שטר ושל כתובה, דמישתעבדי לתרוייהו בבת אחת, מדקאמר לבעל חוב יהבינן ליה, לאתתא לא יהבינן ליה כו'. ושלום מאיר בר ברוך זלה"ה.
